Search
  • gayavie

שׁוֹשָׁן פּוּרִים

אז הנה אנחנו כבר יותר משנה בתוך הַהִתְעוֹרְרוּת לְתוֹךְ הַתַּרְדֶּמֶת העולמית. זוכרת את ימי הַפְּרֶהִסְטוֹרְיָה שלי בְּסֵפֶר-הַפָּנִים, ואת פורים, בו כולו היה מלא פוסטים על מסכות כאלה ואחרות; להורידן, להקפידן וכל מה שאפשר -

עַד-דְּלֹא-יָדַע.




והנה הגיע לו עוד פורים שאפילו לא שמתי לב לקיומו, עד שהגיע אותו משלוח מנות מתקתק ומרומם נפש, רְאוּ-פּוֹסְט-קֹדֶם, ואפילו יַלְדַּת-מִשְׁלוֹחַ-הַמָּנוֹת לא הגיעה בְּתַחְפֹּשֶׂת.


היום אין צורך להתחפש. התחפושות נראות בשקיפות מלאה על אלה הלובשים אותן. למעשה, עבור אותם מחופשים, זו כבר אינה תלבושת, זה כבר עור שני. כמו שהחומרים שמוכנסים לגופם של הבוחרים בכך, מתאחדים עם הגוף ויוצרים דבר חדש, בעל תדר מסוים וכיוון מסוים שלוקח את הגוף המהונדס הזה אליו.


ומהצד האחר, נמצאים אלה שלא רק שאינם מתחפשים, אלא אף מַשִּׁילִים את העור הקיים שלהם, שהינו חלק מתחפושת שמזמן הולבשה עליהם, והיום כבר אינה רלוונטית. היא צָרָה-מְצֵרָה את התנועה, כְּבֵדָה-מוֹרִידָה את התדר, ופשוט כבר לא מתאימה לַזְּמַן, שאף הוא משנה את מצב-הצבירה שלו, ואינו נִצְבַּר יותר.


הַלֹּא-מְחֻפָּשִׂים הָאֵלֶּה גַּם כְּבָר לֹא מְחַפְּשִׂים.

הַכֹּל קוֹרֶה בַּכָּאן וְנִמְצָא בָּעַכְשָׁו.

אֲנַחְנוּ הַזְּמַן, הַמָּקוֹם וְהַכּוֹחַ שֶׁל הַשִּׁנּוּי.

אֵין צֹרֶךְ בְּלוֹחֲמָה-נֶגֶד, אֵין צֹרֶךְ בִּמְחָאוֹת שְׁקֵטוֹת אוֹ רוֹעֲמוֹת.

יֵשׁ רַק הֲוָיָה בְּתֶדֶר חָדָשׁ לַחֲלוּטִין שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהָכִיל אֶת הַתַּחְפּוֹשׂוֹת, גַּם אֵלֶּה תּוֹצֶרֶת סִין, גַּם אֵלֶּה הַמְּאֹד-טֶכְנוֹלוֹגִיּוֹת-מְהֻנְדָּסוֹת.


וְהַמָּקוֹם הַזֶּה הוּא הִתְרַחֲבוּת פְּנִימִית שֶׁמְּבַטֶּלֶת צִמְצוּם.

עָצְמָה זְקוּפָה שֶׁמְּמִסָּה הִתְכּוֹפְפוּת.

יֹפִי וּצְמִיחָה שֶׁמַּעְלִימִים הַכְחָדָה וְהַשְׁמָדָה.

טֹהַר וְנִקָּיוֹן שֶׁמַּבְהִירִים וּמַבְהִיקִים כָּל זִהוּם.

מַעְיַן נְעוּרִים שֶׁמִּתְחַדֵּשׁ וּמִתְפַּשֵּׁט בְּאֹפֶן וִירָאלִי.


בְּרוּכִים הַבָּאִים לְנוֹ-אָגֶּ'נְדָּה עֶשְׂרִים וְאַחַת.


27.2.2021

104 views

Recent Posts

See All