Search
  • gayavie

הֲכִי אוֹהֶבֶת שׁוֹקוֹלָד

חַגֵּי ישראל ואני זה לא מָשׁוּ סוּפֶּר קָרוֹב. חנוכה זה כייף בגלל הנרות ובגלל שנולדתי בסמוך אליו, ובמיוחד מאז שמכניסים דברים מעניינים לתוך הסופגניות. זה בערך הכי יהודי שיש בי.

והיום, בפעם הראשונה בחיי, קיבלתי משלוח מנות אמיתי, שהגיע לפתח ביתי בידי מלאכית קטנה יפהפייה. ולא ההקשר לחג הוא שריגש אותי. נגע בי עמוקות לחוש את הכוונה והאהבה שקראו אלי מתוך השקית הנפלאה הזו, עם שוקולדים, אזני המן ועוד הפתעות, הכל תוצרת בית והכל יפה כל כך.


פעם ראשונה שמתחילים להיווצר לי קשרים קהילתיים קטנטנים שכאלה, שנבנים ללא הרבה מילים אך עם המון אכפתיות. ועכשיו זה בדיוק הזמן לפתח קשרים מהסוג הזה, בזמן שמכל כיוון מנסים לנתק, להפריד ולשסות אותנו זה בזה.


ואלה ההולכים בנתיב של ההקשבה פנימה, לָאֱמֶת הַפְּנִימִית שלהם, ואינם מוּבָלִים עם העדר, אלה מבקשים למצוא זה את זה. אולי אנו לא כל כך מעטים כפי שנדמה לנו?


אולי אנחנו פשוט שקטים ומפוזרים, אחד או שניים בכל משפחה, שומרים על עצמנו, לא מושפעים, לא נכנעים, אלא להיפך. תחושתנו הפנימית לגבי מָה אֲמִתִּי וּמָה שִׁקְרִי רק מתחזקת, ואנו ממתינים בסבלנות להדהד עם מישהו דומה לנו.

אני בוחרת להאמין בכך. ואנו מזהים זה את זה, אנו מוצאים זה את זה ויוצרים לאט לאט את רשת הביטחון שלנו.


וכנראה הרשת הזו אֲרוּגָה בְּחוּטֵי שׁוֹקוֹלָד ;-)



בתודה ואהבה לשירי וחבורתה ❤️

26.2.2021


52 views

Recent Posts

See All